מזכרת נצח מטיול של פעם – יומן מסע במחברת שורות.
טרם היות אינטרנט ושאר פלאי הטכנולוגיה, השתמשנו במחברת. המחברת היתה כל עולמנו בטיול. רשמנו בה יומן מסע.
חוויות. קשיים. טיפים מחברים, למקומות בהם טרם ביקרנו.
טיפים לחברים, מהמקומות בהם אנחנו טיילנו, שלא נשכח לספר.
רשמנו בקפידה כל פדיון טרוול צ'ק (יודעים מה זה בכלל?)…
כתובות של חברים איתם נפגשנו בטיול. בקיצור הכל.
מחברת אחת לא הספיקה. נוספה לה עוד מחברת ועוד מחברת.
שמרנו עליהן בקפידה ועד היום, הן מונחות בארון למשמרת.
טיפ שלא אשכח לעולם ותיכף אמצא אותו בטח במחברת, כתוב שחור על גבי לבן. היה לגבי התנהלות בפגאן בורמה :
"כשמגיעים לפגאן יש לחפש אך ורק את ליפא העגלון שהיה עגלון מספר 7. העגלון של הישראלים והוא שיקח אתכם לטיול. וכדי שידע שאנחנו ישראלים ויתן לנו מחיר של ישראלים, הוא למד לשיר את שיר "ליפא העגלון"
אחר כך, הרבה שנים אחרי, כשחזרנו לפגאן. והפעם במיניאמר, היו עדין עגלונים. אבל את ליפא העגלון כבר לא מצאנו.
בתמונה מחייך ליפא העגלון, עם כנפי צנחן ישראלי וחבר מהטיול, ששמו נשכח עם השנים.