עברו כחמישה חודשים מאז הייתי בתאילנד לאחרונה (וכן, אני סופרת....)והנה אני מתגעגעת. לפחות במטבח אני יכולה להריח את הטיול הבא.
שבת בבקר בערבה. בחוץ כ-43 מעלות. בוחרת במזגן שבבית.
געגועים לתאילנד מביאים אותי לצאת מעצלותי למטבח: מפרקת פלפלי צ'ילי יבשים מתוקים מזרעיהם ואז קולה אותם בעדינות במחבת ללא שמן, על אש קטנה. הבית מתמלא בניחוח נעים המסמן התחלה של משהו טוב.
בתאילנד, ברור כי משתמשים בבצלצלי שאלוט. אצלנו בערבה, עדין לא התפתחנו מספיק ויש לנו בצל יבש רגיל. בשלב הזה אני חורכת חתיכות בצל ושום באותה המחבת.
הצ'ילי החרוך מפיק ריח נפלא ולאחר שהתקרר, עובר טחינה לאבקה. וכבר אני מתמלאת תקווה לארוחת צהרים.
כעת נותר למעוך במעבד מזון הכל יחד: אבקת הצ'ילי שהכנתי, שום ובצל חרוכים. מעט רוטב סויה. תרכיז תמרינדי, סוכר דקלים ומעט שמן קוקוס. אחרי שהכל הופך לעיסה ריחנית מעבירה למחבת ובה מעט שמן קוקוס לטיגון עוצמה.
הממרח מבעבע ומתרכז. אני מרגישה לזמן קצר, כמו טבחית תאילנדית וזה מרגיש נחמד.
את הרוטב המצומצם אשמור בקופסית במקרר. כף ממנו, בכל פעם מחדש, תעשה את העבודה.
וככה נראתה ארוחת הצהרים שלנו היום. בתאבון ולחיי הפעם הבאה במהרה בתאילנד.
הוא פורש לשנ"צ שבע ומסופק.
אני מסיימת את הפוסט וממשיכה לחלום.
מצרכים הדרושים למתכון:
מקבץ נאה של פלפלים ארוכים מתוכים מיובשים.
סוכר דקלים – אפשר להמיר בסוכר קוקוס או סוכר חום. רוטב סויה. תרכיז תמרינדי. שמן קוקוס או שמן שומשום.
שיני שום. בצל שאלוט או סתם בצל יבש.
לעוד פוסטים על מטעמים באווירה תאית: