תאילנד ידועה באומנויות מסאג'. ואנחנו, המגיעים מארץ יקרה, הפכנו לצרכני מסאג'ים בלתי נלאים.
ניתן לבחור בין סוגי מסאג' שונים: מסאג' רגליים. מסאג' שמנים. מסאג' פנים וסוגי מסאג' מסורתיים יותר, כמו מסאג' תאילנדי.
אני מכורה למסאג' התאילנדי, המסורתי, המתבצע בבגדים נוחים שמקבלים במקום. מעט מכאיב אבל בו זמנית גם משחרר. אולי זה הדבר הקרוב ביותר לאימון גופני, כשבעצם אינך עושה דבר אלא נמצא בידי המסאגיסט/ת, כחומר ביד היוצר.
ככל שנמצאים באזורים תירותיים יותר, המחיר עולה ובדרך כלל טיב המסאג' יורד, בצורה מקבילה. בעיני, הגרוע מכל, הוא המסאג' בבנגקוק.
אם בוחרים בספא יוקרתי. בבית מלון יוקרתי,אפשר להיות בטוחים, כי הסצנה שמסביב תהיה נעימה עד מאוד אבל זה לא אומר כלום על טיב המוטיבצייה של המסג'יסטים.
אני מעדיפה מסאג' במקומות קטנים ובלתי תיירותים. בדרך כלל, זה עובד לטובתי. הן במחיר והן בביצוע. נסו מסאג' בהו-הין, לדוגמא: המחירים מגוחכים והמסאג' מפרק ומרפא. Thanakhom Thai Mssage – מסאג' מקצועי במרכז הו-הין. (רמז למציאת המקום – נסו למצוא באפליקציית Haapy Cow – מסעדה צמחונית בודהיסטית במרכז הו-הין. המקום ממש ליד. )
בתאילנד, כמעט בכל עיר, יש מסאג' עוורים. זהו פרוייקט מרגש של הכשרת עוורים למקצוע, בו העדר ראייתם, מעצים את עבודתם.
בצ'אנג מאי, נתקלנו בפרוייקט יפה של שיקום אסירות. שעברו הכשרה ומשקיעות את עצמן ברכישת המקצוע כתנאי ליציאה מחיי הפשע. http://www.dignitynetwork.org/womens-massage-center/
חשוב! לתת טיפ למעסה, בסיום הטיפול. כמובן, במידה ונהנתם. גם כך, הרווח של המעסה הוא זעום.
לאורך החופים, נודדים מסאגיסטים/יות עם מחצלות הנפרשות מתחת לעצים. וכך לצלילי הגלים ורוח הים, מקבלים עיסוי מפנק.
לפעמים, גם במקומות בלתי צפויים. אולי בעצם כן צפויים, כי מסאג' טבוע בתרבותם הבודהיסטית של התאילנדים: אי של שלווה ושקט במקדש Wat Phakha בצאנג-מאי. בחצר המקדש בחזית. שורה של כיסאות נוח. באחד מהם, הייתי אני. נתונה לחסדיה של מס'גיסטית, אשר הגיעה רכובה על וספה. עצמתי עיניים והתמכרתי.
על גדת הנהר, באיזו עיר עלומה. נהנת ממסאג' על כיסא נוח ושוב אני מרגישה מליון דולר. אין על תאילנד !