בילוי נעים בקפריסין
חזרתי בזמן
זיכרון ילדות ראשון: ילדה קטנה בבית הדודים אשר בכרמל. מתאמצת מאוד לראות את האי קפריסין מהמרפסת. כי כך אמר לי הדוד.
זיכרון שני: נס-ציונה של שנות ה-60. בחדר השירותים של סבא וסבתא שלי היה פח אשפה מאמייל צהבהב בעל מכסה כבד. התבקשנו, לאחר שסיימנו מעשינו בבית הכבוד, לזרוק את נייר הטואלט המשומש לפח האמייל ולא לאסלה. וסבא היה מטמינם בבורות גדולים שחפר מתחת לעצי האבוקדו בחצרו הגדולה. האם היה סבא מראשוני שוחרי איכות הסביבה או שמא הביוב שלו היה בור ספיגה כמו שמקובל גם כעת בקפריסין?…
שעתים וחצי שעות נהיגה לנתב"ג. שעתיים עמידה בתור לבידוק וצ'ק אין של חברת RYNAIR עם כל עם ישראל. חלקם השומרים על תור ומסיכה ובקורולצייה מפתיעה, אחרים אשר שלא שומרים על עטיית המסכה ואינם עומדים בתור.
רק המראנו, כבר נחתנו.
המיתולוגיה היוונית שתמיד אהבתי
סלע אפרודיטי Petra tou Romiou בפאפוס.
לחוף הגענו דרך המדרגות התת קרקעיות המתחילות בקיוסק הצמוד לחוף הים. האגדה מספרת כי אפרודיטי,
אלת האהבה והאלה הפטרונית של קפריסין, בקעה שם מקצף הים.
לא ממש הבנתי על איזה סלע בעצם להתסתכל. אבל היו המוני חלוקי אבן בחוף, אשר לוטשו משך השנים על ידי הים. חלוקים יפים, אשר חמדתי לשווא לקחתם לביתי, כמזכרת מאפרודיטי של קפריסין.
בסביבות הכפר נמצא גם מקדש המוקדש לאפרודיטי: Sanctuary of Aphrodite at Palaipafos
(כניסה בתשלום עלתה 4.5 יורו לאדם. הנחה לקשישים מגיל 65).
באתר, ממצאים ארכיאולגים עתיקים מתקופת הברונזה המאוחרת. המקום מעט נטוש והנוף סביב יפה מאוד.
התפעלתי מהעובדה כי האחראי במקום, בטרם מכר לנו כרטיסי כניסה, ביקש לראות וסרק את תעודות התחסנות שלנו. וכך קיבל אצלי ציון גבוה בשמירת נוהלים.
אוכל
בלילה סעדנו בטברנה הקטנה Efraim Tavern של מריה רחבת הלב, בכפר Kouklia שבמחוז פאפוס. המסעדה נקראת על שם אביה של מריה. האם היה אפרים יהודי? זאת מריה לא גילתה לנו. האוכל היה ביתי ומנחם ונמצאו אלטרנטיבות צמחוניות ונטולות גלוטן, לאנשים שכמותי. המחיר נמוך בהרבה ממה שאנו רגילים בארץ.
ארוחת צהרים אכלנו במסעדה מודרנית בפאפוס: Muse cafe kitchen bar
התפריט היה עשיר מאוד והופתעתי לגלות בדפי התפריט פירוט של אלרגנים אפשריים בכל סוגי המזון המוגש במקום. ובדרך זו, איתרתי בקלות מנת פסטה צמחונית וללא גלוטן. לא מובן מאליו. האוכל היה טעים כצפוי מטבח שהמוזה – אחת מתשעת ה-muse שבסיפורי המיתולוגייה שרתה עליו. הנוף משובח. השירות מקצועי והמחיר סביר ביותר.
בעת ביקור בהרים באזור האולימפוס, סעדנו בטברנה חביבה מאוד Kalidonia Resturant גם שם הצלחתי למצוא אוכל צמחוני.
אווירה
לעת ערב, ביקרנו בכנסייה קטנה: St Agiou Georgiou. האוויר היה כבד מפריחת העצים והשמש החלה שוקעת שלווה.
You only live once
הים השקט, השמש החמימה והעדר תיירים, הביא אותנו להתיישב ביאכטה קטנה הנקראת YOLO ולהפליג מנמל העיר פוליס למפרצונים הסמוכים. קפטן אברוס הפליא לספר על המקומות שראינו. האם היו אלו סיפוריו שלו? או מיתוס סיפורי עמים?
בדרך הלוך נהנו מחמימות קרני השמש. בחזור, הרוח החלה מנשבת ונעשה קריר עד מאוד. הצטיידנו נא בסוודרים, שאנחנו שכחנו ברכב השכור. ובכלל הקפטן ממליץ, עקב מצב הגלים בים, תמיד לבחור בהפלגת בקר ולא אחר-הצהרים, למרות הפיתוי לראות שקיעה.
פרטי הקשר של הקפטן החביב: Evros Evripidou +357 97702020 www.yolocyprus.com
מפרצונים וסיפורים
מי המפרצונים כולם צלולים ותכולים ומאוד מפתים. מחוץ לעונה, כמעט ללא נוכחות אנשים. הדרך היבשתית להגעה למפרצונים אלה, תלולה ומסוכנת. ועל פי הקפטן שלנו, מדי שנה, נהרגים בה תיירים בנפילה.
"The Green Lagoon" או בשמה המקומי:" Varigo lagoon "על שם זן הגפנים שבאזור הלגונה.
"לגונת אמפיתאטרון" או "Placty bay" על שום היות המפרץ השקט והעמוק, ממש עד החוף הסלעי מה שאיפשר חציבת משטחי סלע הנמצאים ממש ליד המים והעברתם לספינות. וכך נוצר "האמפיתאטרון" החצוב בסלע.
"Manolis Bay" – מפרצון יפיפה זה, נקרא על שם דייג שנהרג בעת שעסק בדייג בעזרת דינמיט.
"הלגונה הכחולה" או בשמה הילידי "חמילי ביי" היא הלגונה המפורסמת ביותר באזור ואכן כשמה, המים צלולים והשמים משתקפים בהם. הקפטן שלנו, המליץ, כי בתקופת התיירות החמה, כדאי לפסוח על מפרץ זה ולהתקדם אל המפרץ הבא…
"Fontana Amaroza Bay" – שם איטלקי למפרצון מקסים. לפי האגדה, אפרודיטי אלת האהבה נהגה לרחוץ שם. וכך נוסד המיתוס של "Bath of Aphroditie. ולפי המיתוס, מי שרוחץ במי המעין של אמבט אפרודיטי יזכה באהבה. הקפטן שלנו הוסיף וסיפר, כי נשות הכפר הקרוב ידועות ביופיין.
מפל מים
חייבים ביקור במפל מים, שנדיר בארצנו הקטנה ורצוי כזה שיהיה צמוד לחנייה. שלא נאלץ ללכת רחוק ולהתעייף.
כך, הגענו למפל חביב Millomeris Falls שלא איכזב וסיפק את כל החבילה: גם קרוב לחנייה.. גם גשר צר מאוד עד למפל וגם מפלון חביב מאוד ומעט אנשים.
שלג וחם…
לסיום הטיול הקצר בקפריסין הגענו ל"הר החרמון" המקומי, אשר שמו כמובן אולימפוס. בהר ירד שלג, שבועיים קודם. שלג הנשמר עד בואנו באמצע אפריל. היה מצחיק להלך על השלג במכנסיים קצרים וסנדלים ולדגמן סקי.
קפריסין היתה נחמדה אלינו. אנשיה חביבים עד מאוד. שלווה שורה בכל מקום. הכבישים ברובם ריקים מחוץ לערים הגדולות. האוכל טעים וזול יחסית לארץ והנוף מגוון. לא רחצנו בים, כי דרישת היסוד לרחצה בים שלי, היא מינימום ארבעים מעלות, אז נצטרך לחזור. ומה שבאמת נחמד הוא שהאי הזה, ממש קרוב אלינו, רק ממריאים כבר נוחתים.