יומן מסע

Wat Ban Rai - The elephant Temple מקדש פיל הפסיפס מרשים במיוחד! אין דברים כאלה.

כאשר מטיילים עם שף, נשאר תמיד מקום בבטן לעוד טעימה. חלק 2

לטייל ולאכול בטאיפיי

החוויה מתעצמת כשאתה מטייל לבדך באתר עתיקות יפה. לרגע קל, אתה אפילו מסוגל לדמיין עצמך עובר לגור שם, בשקט הנהדר והשלו שבמקום. לא הרבה טורחים להגיע לפינות החמד הנסתרות של תאילנד ולדעתי הן מדהימות. הגענו ללון במלון ענקי ונטוש Phanomrungpuri –  בדרך לפסטיבל הפילים בסורין אשר נמצאת בחבל איסאן. המלון בסגנון תאילנדי מיושן (אולי שיפצו

פסטיבל העיר העתיקה פימאי ולינה בקורט - נקון רטשסימה העיר הקרובה.

  על פסטיבל הפילים בסורין:  הפילים הם חלק מתרבות העם התאי. לטוב ולרע. הפסטיבל, הוא פן נוסף במחלוקת הציבורית על ניצולם של הפילים. אני חיבבתי את הצד הטוב של הפסטיבל: מצעד עגלות מקושטות להדהים ועליהן שפע  ירקות ופירות שיועדו למחרת לפילים ולא ממש אהבתי את מופע הפילים, המדמה את פלישת הבורמזים לאיוטיה. למרות שאני בהחלט

אחרי שמיצינו את קנצ'נבורי, החלטנו להמשיך לכיוון בורמה. להגיע עד למקום נידח בשם  סקנגלבורי -Sangkhlaburi (בתאית -สังขละบุรี) . לשם לא הרבה טורחים להגיע. הדרך הינה יפיפיה. כשלוש שעות נהיגה מקנצ'נבורי. אין שום סיבה לעשות אותה ברצף, אלא רצוי מאוד לעצור באטרקציות ופנינות החן הנמצאות לאורך הדרך. תחילה, תגיעו לאטרקציות תיירותיות ידועות, בדרך כלל מגיעים אליהן

העיר מוקדהן היא בעצם שוק אחד גדול: שוק הודו-סין על גדת נהר המקונג. מאחורי השם האקזוטי : שוק הודו-סין, נמצאות הרבה מאוד סחורות, העוברות מיד ליד ומארץ לארץ. העיר מוקהדן קרובה מאוד לויטנאם וגם ללאוס, הנמצאת בגדה שמנגד.  גשר הידידות השני נמצא בשולי העיר. (הגשר מחבר בין לאוס ותאילנד). המוני אדם הבאים לקנות את הסחורות