בורמה

שווה מאוד לבקר במקדש שווה דגון

טיפים חשובים לטיול באגם אינלה

הזהב המואר שבתוך המערה

קראו נא את הספר הזה: "הדרך הארוכה אל החוכמה" מאת יאן-פיליפ סנדקר בספר, אגדות עם בורמזיות, המאפשרות הבנה נכונה יותר, של המגוון האתני והאנושי הרחב של אנשי בורמה. אגדות תמימות של עם מקסים. וכמו חיי המקומיים, שאינן פשוטים כלל, במציאות הדלה של בורמה, כך גם האגדות. רובן, אינן מסתיימות בסוף טוב. מצחיק לקרוא את סיפור

השעון של ראש ממשלת בורמה, או נו,שב הביתה   שעון דוקסה ישן ביקור או נו ראש ממשלת בורמה ,בישראל היה הביקור הדיפלומטי הראשון של ראש מדינה זרה במדינת ישראל הצעירה. ב-29 במאי 1955. אהרון, אביו של בעלי היקר, היה שוטר רכוב על אופנוע  וליווה את שיירתו של או נו, ברחבי הארץ. בתום הביקור, העניק לו 

אז,טרם ידענו, כי נגדל אבטיחים בערבה בראנגון של שנת 1985, פגשנו לראשונה באבטיח צהוב. מי היה מאמין… שבמקום אבטיח אדום, מגדלים בבורמה אבטיחים צהובים. סקופ כזה היה שווה צילום. לימים, הפכנו להיות חקלאים בערבה וגידלנו אבטיחים… אדומים… אבטיח צהוב, לא אכלתי מאז.  

הר פופה ( ליד פגאן מינאמר) איתגר אותנו לטיפוס ארוך זה שאיתי שונא לטפס ובכל זאת הוא נכנע לאתגר והנה, עלינו 820 מדרגות  על מנת להגיע למקדש השלווה הנמצא בראש הר הגעש פופה: 820 מדרגות, אם ספרנו נכון. ויחפים… כי ההר קדוש. מבריחים קופים מתוסכלים  כי הם רעבים ומציקים, בעזרת מקל מענף עץ, כי זה

טיול מתקן במניאמר מרץ 1985 מוצא אותי בבורמה. חולה, למרבה התיסכול, כי אז, הויזה ניתנה רק לשבוע והיה מסלול די מוטרף שהיינו אמורים לעשות, כדי להספיק לראות את כל נפלאות בורמה בשבוע. נגררתי חולה לפגאן וכל מה שאני זכיתי לראות היו בתי שימוש. וכשאתה חי מעשרה דולרים ליום לזוג, כולל הכל. גם בתי השימוש הם

מזכרת נצח מטיול של פעם – יומן מסע במחברת שורות. טרם היות אינטרנט ושאר פלאי הטכנולוגיה, השתמשנו במחברת. המחברת היתה כל עולמנו בטיול. רשמנו בה יומן מסע. חוויות. קשיים. טיפים מחברים, למקומות בהם טרם ביקרנו. טיפים לחברים, מהמקומות בהם אנחנו טיילנו, שלא נשכח לספר. רשמנו בקפידה כל פדיון טרוול צ'ק (יודעים מה זה בכלל?)… כתובות