שייט כורסא בכומרכום (מים סכורים) התאים לו כמו כפפה
כי אם יש משהו שהוא אוהב במיוחד זה שלא צריך לטרוח בטיול: מישהו כבר טורח עבורו ומה שנותר לו, זה לשבת בנוחות על הכורסא. לתת לבריזה הקלה לצנן אותו. לבהות בנופים היפים, המתחלפים בשלווה. לפצח לובסטרים שבושלו במיוחד עבורו. להתענג על הרגע. על המקום. התאים לו כמו כפפה.
נעזוב את זה, שהיינו צריכים לדלג מסירה לסירה על מנת להגיע לבית הסירה הפרטי שלנו כי בסוף הגענו בשלום.
התמקמנו על הכורסאות. הצצנו בפנים הסירה ושמחנו על ששמענו בקולו של סוכן הנסיעות ההודי / ישראלי שלנו מקוצ'ין, אניל, אשר יעץ לנו שלא לישון בבית הסירה בלילה, אלא ליהנות מההפלגה ולחזור לישון בביטחת חדרנו הנחמד במלון שעל שפת הים בכומרכום (Kumarakom).
לא להתקע בסירה, בלילה ללא מזגן בגלל הפסקות חשמל או גנרטור כושל. צדק. אנחנו מפונקים. בעיקר שזה נוגע לאיכות המזרון, הכרית והמזגן.
לסיכום – ארבע שעות הפלגה בבית סירה, עשו לנו את זה. מעבר לזה, מתאים לחובבי שייט.
יום קודם: בטווח קרוב למלון הנחמד שלנו, שמורת ציפורים. אותן שמענו מפזזות על ענפי העצים הגבוהים. רק התחלנו לצעוד ומיד צץ זקן בעל סירת משוטים קטנה. מובן כי שיתפנו פעולה עם הזקן ולא השארנו אותו לשוטט לבדו בשמורה. הצטרפנו אליו לסיור שייט במי הנהר, קרוב לשמורת הציפורים. ודווקא שם, היות ושטנו ביובלים הקטנים, בסירת משוטים קטנה של זקן אחד נחמד. דווקא שם, נהנו ביותר מהצצה לחיי המקומיים הגרים על יובלי הנהר: רחצה וכביסה. בישולים ושלווה ביתית. וגם עופות מים בודדים, שהצלחנו לראות פה ושם כיאות לשמורת ציפורים.
קרלה פברואר 2010