הזמן טס. ואיזה כיף לשמור על חברים באותה הפוזה, גם אחרי 30 שנים… ומה שמתבקש זה לקבוע צילום נוסף בשנת 2045 ולקוות שנמשיך להיות גמישים לישיבה מזרחית…חחחחחח
עוד פוסטים שיעניינו אתכם
"בהתחלה הם הרגו את אבא שלי" – סרט חובה למטיילים בקמבודיה
המבקר בקמבודיה אינו יכול להישאר אדיש מול השואה שהתחוללה לא מזמן במדינה המקסימה הזו. הסרט של אנג'לינה ג'ולי "First They Killed my Father" לקח אותי בחזרה לטיול הראשון שלנו בקמבודיה. שנת 2006.אחרי כמה שנים בהן רצינו לבקר בקמבודיה אבל חששנו. עזרנו אומץ ויצאנו למסע קצר ומרתק עם שני בנים צעירים.דלגנו לחלוטין על העיר פנום-פן. כל […]
רק בתי שימוש ראיתי בבורמה במרץ 1985
טיול מתקן במניאמר מרץ 1985 מוצא אותי בבורמה. חולה, למרבה התיסכול, כי אז, הויזה ניתנה רק לשבוע והיה מסלול די מוטרף שהיינו אמורים לעשות, כדי להספיק לראות את כל נפלאות בורמה בשבוע. נגררתי חולה לפגאן וכל מה שאני זכיתי לראות היו בתי שימוש. וכשאתה חי מעשרה דולרים ליום לזוג, כולל הכל. גם בתי השימוש הם […]
זרענו את גרעין ה"טיול הגדול" בשדות המושב
בשנת 1985, בבית קפה בקטמנדו, קראנו מכתב שקבלנו מחברתי הטובה שלומית. טרום עידן האי-מיילים. היינו שולחים לחברים ולמשפחה, רשימת כתובות של G.P.O – General Post Office – בערים ובמדינות על פי מסלול הטיול ולשם היו שולחים לנו מכתבים שהיו נשמרים לנו שם, עד שהגענו לקחתם. אנחנו מצידנו, טרחנו לקנות גלויות ואגרות דואר וכך היינו […]








