בדרך לאגם אינלה, עצרנו במערת פינדאיה וטוב שכך.

אחרי הר פופה, נעשנו חשדניים לגבי טיפוס למקדשים / מנזרים / מערות מרובי מדרגות למטיבי לכת, שזה ממש לא אנחנו.
שמחנו למצוא מעלית למערת פינדאיה, אשר חסכה לנו את הצורך לקטר. אולי קראו הבורמזים את רחשי ליבנו, אחרי הטיפוס המייגע להר פופה.
נכנסנו למערה. החלק במערה שאינו פעיל יותר מבחינה גאולוגית עמוס פסלי בודהות מוזהבים. נראה היה כאילו הוכרזה תחרות ברחבי בורמה: "מי תורם את הבודהה הכי הגדול והכי מוזהב"… התוצאה, מסנוורת בכל קנה מידה. ולנו נותר רק לטייל במערה ולהשתהות.
בהמשך, עוברים לחלק הפעיל של המערה. נטיפים וזקיפים בכל מקום. לחות חלקלקה ושוב פסלים מוזהבים, המעצימים את החוויה הגאלוגית של מערת הנטיפים.
בקיצור, מומלץ ביותר ושווה את הסטייה בת כשעתיים וחצי מאגם אינלה. הבונוס הנוסף יהיה הנוף היפיפיה בדרך מהמערה לאגם.

פינדאיה 2012

עוד על בורמה: 
אינלה מקדש שווה דגון רנגון