צמחונית רעבה בטוקיו

תפריט טבעוני במסעדות רגילות: בהרבה ארצות אומץ כבר תפריט טבעוני – צמחוני במסעדות רגילות מקומיות. ביפן זה נדיר. 
מנת ירק תמימה במסעדה רגילה אם אין בה תפריט מיוחד לטבעונים , בד"כ מוגשת קרה. כי זה כנראה נחשב סלט. וכדאי לחשוד בה ולנסות להבין מרכיבים. האם היה מרכיב של דאשי במנה? (דאשי הוא ציר מבוסס דגים). 

מסעדות טבעוניות: אמנם יש מסעדות טבעוניות פה ושם, אבל הן מעטות יחסית. 

מרחק נסיעה בתחבורה ציבורית: על מנת להגיע אליהן צריך לנסוע במיוחד ובדרך כלל, זה לא קורה. כי הרי אנחנו מטיילים במקומות מסוימים ולא תמיד בקרבת מקום.  המרחקים גדולים. הנסיעה בתחבורה ציבורית אמנם נוחה. אבל אורכת זמן רב.  זו איננה מדינת תל-אביב הקטנה. 

שעות פתיחה: כאשר מוצאים מסעדה טבעונית, מומלץ לבדוק בגוגל מפס שעות פתיחה. בד"כ הסגירה היא בשעה 15:00 או 17:00 לכל המאוחר. 

טעם: האוכל היפני מאוד שונים מהטעמים אליהם הורגלנו.וכך לפעמים, כאשר כן נמצאה המסעדה הראויה: האוכל הוא בגדר חוויה אך פחות  בהגדרת חגיגה לחיך המערבי שלנו.

מחיר: מכיוון כי מסעדה טבעונית איננה מסעדה רגילה, לרוב המחיר יהיה יקר יותר בהשוואה למסעדות העממיות היפניות.  

קניית ירקות ופרות טריים בסופר:  מחירם גבוה יחסית. אבל בהחלט יש אפשרות כזו.

יוגורט חלבי: ניתן לרכוש מוצרי חלב בחנויות הנוחות ובסופרים. אין תרגום לאנגלית על מרבית מוצרי המזון וכאשר לא תרגמתי לאנגלית בעזרת גוגל או דומיו, נפלתי ברוב המקרים על יוגורט ממותק שאינו לטעמי.

לחם ומאפים: בנקודה הזו עצמתי עיניים, והעדפתי להאמין שאין מעורב בהם שומן מן החי… 

וכלל נוסף: אל תתנו למראה העיניים לבלבל אתכם. גם אם אתם בטוחים שמדובר במנה תמימה ללא מרכיבים מהחי, מוטב לנסות לבדוק.

Happy Cow: האפליקציה עובדת מצוין ביפן. 

ותודה גדולה להודים ולאיטלקים שמדי פעם, הצילו אותי מחרפת רעב…