אוכל

הכנת טופו ביתי

כך מכינים מלימון אחד, לימונדה לשניים. ולמרות שהיה חם ומאוד רצינו לשתות כוס לימונדה הודית, לא שתינו. חששנו לבאות. ובתמונה : אני ושומר הסף, במלון בפושקאר 2010

בדרך מג'יפור לדלהי, בעצירה קצרה לשם תשלום אגרת מיסים, הקיפו אותנו ילדים – רוכלים. מאוד חשקתי בחתיכות הקוקוס שמכרו, בדוסות הענקיות המטוגנות וכמובן שלא העזתי, אבל כשהגיע ילד עם המחבת… נשברתי וקניתי. הנהג החמוד שלנו והמשתף בסיפורי חייו, שיבח את המחבת ואמר כי צ'אפטי שאשתו מכינה על מחבת חרס, שווה בהרבה מצ'אפטי המוכן במחבת רגילה.

קישור לאתר של "התרמוס הסיני" – בלחיצה על התמונה. כשאי אפשר לצאת סתם כך, לשוק ולקנות – כדאי לתכנן מראש ולזכור ולהשרות את פולי הסויה, לילה לפני… ספל חלב סויה חם, תוצרת עצמית בעזרת מכשיר "תרמוס סיני". יש לשרות את פולי הסויה לילה קודם. לשטוף. להוסיף מים ולהכניס למכשיר הסויה. והנה אני, כמו מליוני אסייתים,

סום טאם ג'ה טוב (סלט פפאיה ירוקה צמחוני)  מתחיל בדרך כלל, בטיסה לתאילנד אבל אם זה ממש דחוף לכם בזה הרגע…מאוד עוזר אם יש פפאיות ירוקות על עץ הפפאיה בגן הירק שבחצר.כזה ששרד קיץ שלם מבלי להתעלף. עוזר גם שיש קולפן פפאיה, אשר נקנה ב"שניקל" בשוק יום ראשון בבנגקוק. מאוד נחוץ איש עם מוטיבציה, שלא יהסס

לאורך החופים נראים דייגים, הולכים הלוך וחזור בתוך המים הרדודים ו"מסיעים" רשתות כחולות. כאילו גורפים ומעלים משהו מתחתית הים. כשפתחנו חלונות, היכתה צחנה עזה. סירחונם של אלפי שרימפסים קטנטנים – כאלה, שלא יזכו להגיע לבגרות וכעת לאחר שנשלו מהים, נשארו להתייבש לאורכי החופים וסיימו חייהם בתוך צנצנות קטנות, כממרח שרימפס עז ריח וטעם. ממרח שרק תאילנדים

אוהבים ציקדות ?...על שווקי לילה בהו-הין - ידענו כמובן וגם היינו בעבר, בשוק הלילה של הון-הין. שוק חביב ממוקם במרכז העיר. בעיית חניית הרכב נפתרה, כאשר גילנו כי המקומיים, חונים, ברחבת המקדש הסמוכה לשוק וכך תמורת 20 באט (ועוד 20 באט לשומר, שלא יקטר כי המקומות שמורים למתפללים) - חנינו ממש בסמוך לשוק. האמת, בדרך כלל אנחנו

יושבים ביפנית קטנה במרכז MBK. מסתבר שרבות ממסעדות בנגקוק, אימצו תפריט צמחוני, לשמחתי. הטרנד הטבעוני העולמי- עושה את שלו. לידנו סינים מתקתקים את האוכל במקלות, בזריזות מגניבה להתקנא ואילו אנחנו , אימצנו את השיטה התאית . בעזרת המזלג מעמיסים על הכף ואז אוכלים, כמו גדולים. בלי לההשקיע מאמץ בלכידת האוכל. ותאמינו לי, ניסיתי

איך ללכת על בטוח כשאוכלים אוכל רחוב בתאילנד?  קודם כל, אתם בתאילנד ולא בהודו. אפשר לנשום לרווחה ולאכול כמעט הכל ללא חשש.  כאשר הקהל במסעדה גדול, כלומר המסעדה פופולרית בקרב האוכלוסיה המקומית ותחלופת האוכל אם כך, גדולה. סביר להניח שהיא אכן מסעדה טובה. ואם בכל זאת לא השתכנעתם, חפשו מדבקה כזו: היא מראה את התאריך