יומן מסע

פסטיבל העיר העתיקה פימאי ולינה בקורט - נקון רטשסימה העיר הקרובה.

  על פסטיבל הפילים בסורין:  הפילים הם חלק מתרבות העם התאי. לטוב ולרע. הפסטיבל, הוא פן נוסף במחלוקת הציבורית על ניצולם של הפילים. אני חיבבתי את הצד הטוב של הפסטיבל: מצעד עגלות מקושטות להדהים ועליהן שפע  ירקות ופירות שיועדו למחרת לפילים ולא ממש אהבתי את מופע הפילים, המדמה את פלישת הבורמזים לאיוטיה. למרות שאני בהחלט

אחרי שמיצינו את קנצ'נבורי, החלטנו להמשיך לכיוון בורמה. להגיע עד למקום נידח בשם  סקנגלבורי -Sangkhlaburi (בתאית -สังขละบุรี) . לשם לא הרבה טורחים להגיע. הדרך הינה יפיפייה. כשלוש שעות נהיגה מקנצ'נבורי. אין שום סיבה לעשות אותה ברצף, אלא רצוי מאוד לעצור באטרקציות ופנינות החן הנמצאות לאורך הדרך. תחילה, תגיעו לאטרקציות תיירותיות ידועות, בדרך כלל מגיעים אליהן

העיר מוקדהן היא בעצם שוק אחד גדול: שוק הודו-סין על גדת נהר המקונג. מאחורי השם האקזוטי : שוק הודו-סין, נמצאות הרבה מאוד סחורות, העוברות מיד ליד ומארץ לארץ. העיר מוקהדן קרובה מאוד לויטנאם וגם ללאוס, הנמצאת בגדה שמנגד.  גשר הידידות השני נמצא בשולי העיר. (הגשר מחבר בין לאוס ותאילנד). המוני אדם הבאים לקנות את הסחורות

טיול לעיר הבירה הקדומה

עכבישי טרנטולה מטוגנים, לא תודה. ממש לא התלהבתי. בעיקר פחדתי שהאישה החייכנית הזו, בבגד הכחול, תזרוק עלי עכביש חי.. אמאל'ה !!! לא ברור, מהיכן היה לנו אומץ, לגרור איתנו שני נערים צעירים (13,15) ולנסוע דווקא לסיור עומק בקמבודיה כבר בשנת 2007.   אבל היה סיור מרתק בקמבודיה של אחרי המלחמה. באתרים שתיירים טרם הגיעו אליהם. (להבדיל מאנקור-ואט המפורסמת

לרגע, הפכתי אני והמצלמה לאטרקציה המקומית ברחובות ג'יפור. כי בהודו, אף פעם לא משעמם. ג'יפור העיר הורודה 2011

מצאנו לנו פינת חמד על גדת נהר המקונג קונג'יאם: מפגש נהרות ה"מקונג" ונהר ה"מון" אשר יוצר מפגש צבעים מיוחד. הצבע הכחול מגיע מנהר ה"מון" ולעומתו, נהר ה"מקונג" תורם את הצבע החום.  בהמשך, הם מתערבבים. (כמעט כמו בשיר של דתיה בו-דור : "כך נולד הצבע" ) המלון, שהיה ממש על גדת המקונג ומטעמי המסעדה השאירו לנו