לנהגי המוניות / טוקטוק בבנגקוק, הרגל מגונה, לקחת אתכם, לא תמיד לאן שאתם רוצים, אלא לאן שהם רוצים… בדרך כלל הם מנסים להסיט אתכם מיעדכם לקחת אתכם ליעד אחר, איזו חנות שבה הם יקבלו אחוזים מהמכירות. בדרך כלל הם מנסים לסגור מחיר ולא להשתמש במדחן, כחוק. (כמו שקורה לי תמיד, כשמושבניקית מגיעה לתל-אביב) כדי למנוע
שוק יום ראשון בבנגקוק. לעומתו כל השווקים מתגמדים. נדמה לי, כי מעולם לא קרה, שהיינו בסוף השבוע בבנגקוק ולא קפצנו לשוק יום ראשון. תחילה עם שני ילדים קטנים, אשר די סבלו שם, מהחום והצפיפות. וגם אנחנו סבלנו, מהצורך להשגיח עליהם בסמטאות הצפופות והומות האדם, שלא יעלמו לנו חס וחלילה, הרי לא האמנו כי
התמונה הזו, בעצם מסיפור אחר: ספרית ולקוח מרוצה בקנצ'נבורי 2014 מסתפרת בבנגקוק אני בעלת שיער ארוך וכמעט לעולם לא מסתפרת. גוזרת קצוות אצל השכנה או בעזרתו.הגענו למספרה במרכז העצום – סטנרל וורד בבנגקוק, על מנת שיספרו את בני. טיילנו אז, איזה טיול קצרצר יחד בתאילנד.אני ממתינה ואותו לקחו פנימה לחפיפה…שעה… הצצתי ומיד קבעתי גם לעצמי
לבנגקוק שם ארוך המתאר את יופיה. אבל אנחנו קוראים לה, סתם בנגקוק. אנחנו במשפחה, מלווים את בנגקוק כבר יותר משלושים שנים. ובכל פעם, מחדש, כאשר מגיעים, הלב מתרחב והחיוך מתקבע ובלוטות הטעם מתחילות לעבוד. אנחנו מניחים בזריזות את המזוודה במלון ורצים מיד העירה, שלא נפספס אף רגע. (הציטוט למעלה מתוך ויקיפדיה)
ואיך אפשר בלי מרכזי האוכל בבנגקוק ?… נכון, כל בנגקוק היא שוק אוכל אחד גדול ואפשר ובטוח לאכול בכל מקום ברחוב וזה ממש כיף. אבל כשמטיילים עם צמחונית (כמוני למשל) קשה לפעמים למצוא אוכל צמחוני טהור ב-100 אחוזים בדוכני הרחוב. הפתרון הנוח ביותר לאכול באחד ממרכזי האוכל הנמצאים תמיד, בכל אחד ממרכזי הקניות השונים. מכיוון,