ומה לחש להם הנחש? ב1998, חזרנו לתאילנד, זוג צעיר עם ילדים קטנים. אחד ישן כל הדרך על רצפת המטוס מתחתינו ואחד עלינו.מאז, הקפדנו לחזור לתאילנד כמעט כל שנה.בטיול שנתי של גן "דקל" בשנת 2000 , ביקרו הילדים ב"חי רמון" והחזיקו נחש. הילדים נשאלו: "האם מישהו החזיק נחש ?". והחמוד שלי ענה: "בטח, אני, בתאילנד".
לאט לאט העץ מכסה את פרצוף הבודהה, ממש כמו החיים האמיתים. איוטאיה: בדרך כלל עורכים טיול יום מבנגקוק. אנחנו סבורים, שזהו יעד מעניין לפחות לכמה ימים.לקריאה נוספת בבלוג שלי על איוטאיה – לחצו כאן
בתאילנד עלו על הפטנט הגאוני הבא : במקום מחלף יש לעשות סיבוב פרסה. לצורך כך, כל 5-10 ק"מ בכבישים הבינעירוניים ומרחקים קצרים יותר בתוך העיר יש מפרץ לסיבוב פרסה, ושוליים בצד הנגדי המאפשרים לחזור, אם פיספסתם או אתם רוצים להגיע ליעד בצד השני. פטנט נהדר החוסך את הצורך בבנית מחלפים. כמובן שיש להתחשב בתרבות הנהיגה.
בהודו, מלון צמחוני, כפר צמחוני, עיר צימחונית, זה כלל לא מעורר תהייה, אבל מלון צמחוני בצ'אנג מאי תאילנד? בטיול האחרון שלנו, יחד, בצ'אנג-מאי (לעת עתה) שנת 2014 – בחרתי את המלון הזה בשם המוזר : גרין טייר האוס . הופתעתי כל כך מלמצוא מלון צמחוני, ככה פתאום. ועוד נכתב בביקורות על המלון, כי המזרונים נוחים ביותר.
לא מוכרחים אי, כדי להרגיש כמו באי… בדרך כלל, כולם נוהגים לטוס לאיי תאילנד. חוף, משמעותו חוף באי. אנחנו, אחרי שנים, הגענו לתובנה, כי לא מוכרחים אי, כדי להרגיש בחוף. לתאילנד חופים ארוכים וחמודים, גם לכיוון מפרץ תאילנד וגם לכיוון ים אנדמן. הכל תלוי בעונת השנה בה אתם מבקרים, בנכונות שלכם לנהוג ברכב עד לחוף ולא לטוס
נונג-קאי תאילנד מערבה… כביש 211 פיסול בשיחים לפעמים, דברים מוזרים צצים כשאתה נוסע בכבישי תאילנד . למעט העובדה כי הכבישים הבינעירוניים בדרך כלל ריקים ממכוניות ואתה נוהג בעצמך ומציל את הכביש משיממונו הרגיל. במיוחד כשמדובר בנסיעה מצפון איסאן מערבה. פתאום, צצו להם פסלי שיחים ביזאריים לארך הכביש. הכביש העובר לצד גדת נהר המקונג – די
לנהגי המוניות / טוקטוק בבנגקוק, הרגל מגונה, לקחת אתכם, לא תמיד לאן שאתם רוצים, אלא לאן שהם רוצים… בדרך כלל הם מנסים להסיט אתכם מיעדכם לקחת אתכם ליעד אחר, איזו חנות שבה הם יקבלו אחוזים מהמכירות. בדרך כלל הם מנסים לסגור מחיר ולא להשתמש במדחן, כחוק. (כמו שקורה לי תמיד, כשמושבניקית מגיעה לתל-אביב) כדי למנוע
שוק יום ראשון בבנגקוק. לעומתו כל השווקים מתגמדים. נדמה לי, כי מעולם לא קרה, שהיינו בסוף השבוע בבנגקוק ולא קפצנו לשוק יום ראשון. תחילה עם שני ילדים קטנים, אשר די סבלו שם, מהחום והצפיפות. וגם אנחנו סבלנו, מהצורך להשגיח עליהם בסמטאות הצפופות והומות האדם, שלא יעלמו לנו חס וחלילה, הרי לא האמנו כי
התמונה הזו, בעצם מסיפור אחר: ספרית ולקוח מרוצה בקנצ'נבורי 2014 מסתפרת בבנגקוק אני בעלת שיער ארוך וכמעט לעולם לא מסתפרת. גוזרת קצוות אצל השכנה או בעזרתו.הגענו למספרה במרכז העצום – סטנרל וורד בבנגקוק, על מנת שיספרו את בני. טיילנו אז, איזה טיול קצרצר יחד בתאילנד.אני ממתינה ואותו לקחו פנימה לחפיפה…שעה… הצצתי ומיד קבעתי גם לעצמי