מקדש
פסטיבל מפיל : פסטיבל הפילים בסורין
על פסטיבל הפילים בסורין: מחלוקת: הפילים הם חלק מתרבות העם התאי. לטוב ולרע. הפסטיבל, הוא פן נוסף במחלוקת הציבורית על ניצולם של הפילים. אני חיבבתי את הצד הטוב של הפסטיבל: מצעד עגלות מקושטות להדהים ועליהן שפע ירקות ופירות שיועדו למחרת לפילים ולא אהבתי את מופע הפילים, המדמה את פלישת הבורמזים לאיוטיה. אך אני בהחלט מבינה […]
דרייב-אין בסוקותאי
אם יש משהו שהוא אוהב, זה לנהוג ולא לטרוח ללכת ברגל. לפעמים זה גם מצליח לו בגדול. כמו שקרה לנו בדרייב-אין בסוקותאי : לסוקותאי, הגענו כאמור מפיצ'נלוק, בדרך 12 המהממת. במזל גדול מאוד, גילנו, כי ניתן לשלם כרטיס כניסה יומי לרכב ! (בנוסף כמובן למחיר הרגיל של הכניסה) . היה חם מאוד ולח, כצפוי בתאילנד […]
כמו בהודו : מקדשים וקופים בלופבורי
האווירה ה"קופית" של מקדשי לופבורי מגיעים לעיר המקדשים העתיקים לופבורי. כשעה נסיעה מאיוטיה. קופים מקפצים בין העתיקות ובאמת אפשר לחשוב לרגע כי הגענו להודו. המקדשים המטופחים, מקודשים בעיקר לאל שיווה ולאל בראהמה. (מהמיתולגיה ההינדית, שורשי הבודיהיזם). קופים מקיר לקיר וכמו בהודו, צריך להשמר מפניהם. ברחוב שמול ארמון המלך נמצאות מספר מסעדות מקומיות, כי אי אפשר […]
בית הרוחות שבגינתי או הרוחות הטובות השומרות על הבית
בית רוחות תאילנדי בלב הערבה. נטוע בגינתנו המוקפת מדבר. קצת קשה לו ביובש ובחום הנורא של הערבה. הנופים זרים לו. הג'ונגל הוחלף בגינה צנועה ומרחבי מדבר. הוא בודאי מרגיש מחסור, מאז עזבו אותנו אחרוני העובדים התאילנדים, אשר חזרו למולדתם. איש, אינו מגיש לו מנחות ופרחים טריים. אבל אם יש נשמות הורים עתיקות השורות בבית הרוחות […]