חם ביולי בקיוטו. לא שנתנו לעובדה זו לקלקל לנו את הטיול
לקיוטו הגענו ברכב שכור מטוקיו. בדרך עצרנו ליומיים בהאקונה. שם זה היה סיפור לגמרי אחר: מזג האוויר לא האיר לנו פנים. הייתה זו סופת רוח, גשם וערפל שמנעה מאתנו להתענג על יופייה של האקונה. היה שם אפילו קר ועל כן, כאשר קיוטו קבלה אותנו בלהט של 36 מעלות, די הופתענו. אבל הרי אנשי הערבה אנחנו. קצת חום לא יכניע אותנו!
לינה: מלון Miako היה פשוט נהדר!
המלון הענק Miako Kyoto נמצא במיקום נהדר. ממש מול תחנת רכבת קיוטו.
החדר שקבלנו היה מקסים. חדיש בעיצובו. המיטות נוחות וכך גם המצעים והכריות. חדר מקלחת מאובזר ומטהר אוויר בחדר. החדר הפתיע אותנו בגודלו, לאחר החדר הקטן שהיה לנו במלון בטוקיו. ואפילו המחיר היה נוח. צוות המלון נתן שירות מעולה, הגדיל ראש ושמח לעזור. החשוב מכל שהייתה בו חניה לרכב השכור. שלמעשה לא זז כלל, כל ימי שהותנו בקיוטו. (מחיר חנייה יומי עמד על 2000 יין).
הגענו מצוידים ברשימת מקדשים שרצינו לבקר בהם. בחלקם ביקרנו בעבר, בטיול הגדול. פסטיבל גדול נחגג בעיר וזו בכלל הייתה סיבה למסיבה.
פסטיבל גיון – Gion Matsuri
פסטיבל גיון אשר מקורו, כך נכתב, בסיפור התגברות על מגיפה איומה שפרצה ביפן ע"י שליחת מנחות לאלים ושליחים שנשאו אותן למקדש יאסקה שבקיוטו. הפסטיבל נחגג השנה אחרי שנות קורונה בהם נאסר על חגיגות והצפי היה לשיא מבחינת חוגגים. אבל שום דבר לא באמת הכין אותנו לכמויות האנשים שנאספו ברחובות. ולמרות הכל, עורקי התחבורה לא נסתמו. התנועה ברחובות המשיכה לזרום. הצלחנו להשתחל לתורים ברכבות ואפילו למצוא מקום על מנת לצפות בתהלוכות. הפסטיבל החל בערב שלפני. ברחובות בהם הוצבו עגלות הפסטיבל והקהל שהתאסף, בא לעבור לידן ולהתבונן בדקורציה ולאכול מאכלי רחוב.
על מנת להגיע למוקד הרחובות, יש לקחת רכבת לתחנת Shijo קו Karasuma.
WOW!!!
כמויות האנשים ברחובות היו עצומות. נדהמנו! שוטרים עמדו וכיוונו את תנועת ההמונים. בסדר מופתי הרחובות נחצו לשני חלקים. לכל כיוון חלק משלו וכך נסחפת עם ההמון קדימה ולא הפרעת לנחשול האדם שהולך לכיוונך והלאה.
(להיות שם ולנסות בו זמנית לדמיין איך היה נראה אירוע המוני כזה אצלנו בארץ).
למחרת בבקר, חזרנו לקראת השעה תשע בבקר, לתפוש מקום טוב על מנת לראות את שיא הפסטיבל: התהלוכה!
בשקט יחסי וברוגע, מלאו אנשים את המדרכות. חלקם יושב על מושבים מאולתרים. החום היה כבד. לא כל הרחובות הסמוכים נחסמו לתנועה, למרבה הפלא. שוטרים השגיחו כי התנועה במדרכות תישמר ולא אפשרו עמידה או ישיבה באמצע המדרכה אלא רק בקצוות הגובלים בכביש או בבתים. סדר מופתי. האירוע התחיל בדיוק שוויצרי או יפני לצורך העניין בשעה תשע ולא שנייה לפני. אחרי טקסי קידות רבים החלו העגלות לזוז, נמשכות ע"י קבוצות אנשים הלבושים בצבעים ומדים אחידים. נגינה מסורתית שהופקה מגרירת עצמים כמו קנים או ברזלים על הכבישים והפסטיבל התחיל. באיטיות.
החום היה כבד. ריחמנו על המשתתפים בפסטיבל וגם על רבים מהצופים בקהל שהיו לבושים בגדים מסורתיים. אויש כמה חם היה להם!
אחרי זמן מה החלטנו לפרוש. שוק מקורה סמוך קרץ לנו להגיע.
ברחנו השוקה: Nishiki Market
ברחנו מהחום והשמש לשוק המקורה –Nishiki Market – איזה כיף של שוק!
אהבנו מאוד את רחוב האוכל על שלל דוכני הכבושים, הירקות התבלינים ואוכל רחוב יפני. הכל בטוב טעם. ללא ריחות לא נעימים. נקי. פשוט תענוג.
בהמשך רחובות של חנויות בגדים ומזכרות וגם מקדש אחד קטן.
Nomura Tailor
גן עדן לחובבי בדים, תפירה, רקמה וסריגה!
אם אתם תופרים, רוקמים או סורגים כמוני, אל תחמיצו את חנות Nomura Tailor -איזה חנות! מרוב פליאה לא ידעתי מה לקנות. למזלי, מסתבר שיש להם חנות אינטרנטית למשלוח בינלאומי. שווה בהחלט. (פרטים באתר של החנות)
מה ארקום על הבדים שקניתי?… זה בעצם סיפור-פוסט אחר לגמרי.
אחרי יום חם בפסטיבל גיון ובשוק הסמוך, נשאר רק ללכת לישון. מחר נתחיל ב"ציד מקדשים" ועד אז לילה טוב.
לקרוא פוסט נוסף על מקדשים בקיוטו – לחצו כאן
על מנת לקרוא פוסט על אוכל טבעוני בקיוטו לחצו כאן
על מנת לקרוא פוסט על טוקיו – לחצו כאן.
קיוטו יפן יולי 2023