השעון של ראש ממשלת בורמה, או נו,שב הביתה   שעון דוקסה ישן ביקור או נו ראש ממשלת בורמה ,בישראל היה הביקור הדיפלומטי הראשון של ראש מדינה זרה במדינת ישראל הצעירה. ב-29 במאי 1955. אהרון, אביו של בעלי היקר, היה שוטר רכוב על אופנוע  וליווה את שיירתו של או נו, ברחבי הארץ. בתום הביקור, העניק לו 

אז,טרם ידענו, כי נגדל אבטיחים בערבה בראנגון של שנת 1985, פגשנו לראשונה באבטיח צהוב. מי היה מאמין… שבמקום אבטיח אדום, מגדלים בבורמה אבטיחים צהובים. סקופ כזה היה שווה צילום. לימים, הפכנו להיות חקלאים בערבה וגידלנו אבטיחים… אדומים… אבטיח צהוב, לא אכלתי מאז.  

הר פופה ( ליד פגאן מינאמר) איתגר אותנו לטיפוס ארוך זה שאיתי שונא לטפס ובכל זאת הוא נכנע לאתגר והנה, עלינו 820 מדרגות  על מנת להגיע למקדש השלווה הנמצא בראש הר הגעש פופה: 820 מדרגות, אם ספרנו נכון. ויחפים… כי ההר קדוש. מבריחים קופים מתוסכלים  כי הם רעבים ומציקים, בעזרת מקל מענף עץ, כי זה

טיול מתקן במניאמר מרץ 1985 מוצא אותי בבורמה. חולה, למרבה התיסכול, כי אז, הויזה ניתנה רק לשבוע והיה מסלול די מוטרף שהיינו אמורים לעשות, כדי להספיק לראות את כל נפלאות בורמה בשבוע. נגררתי חולה לפגאן וכל מה שאני זכיתי לראות היו בתי שימוש. וכשאתה חי מעשרה דולרים ליום לזוג, כולל הכל. גם בתי השימוש הם

מזכרת נצח מטיול של פעם – יומן מסע במחברת שורות. טרם היות אינטרנט ושאר פלאי הטכנולוגיה, השתמשנו במחברת. המחברת היתה כל עולמנו בטיול. רשמנו בה יומן מסע. חוויות. קשיים. טיפים מחברים, למקומות בהם טרם ביקרנו. טיפים לחברים, מהמקומות בהם אנחנו טיילנו, שלא נשכח לספר. רשמנו בקפידה כל פדיון טרוול צ'ק (יודעים מה זה בכלל?)… כתובות

איך ללכת על בטוח כשאוכלים אוכל רחוב בתאילנד?  קודם כל, אתם בתאילנד ולא בהודו. אפשר לנשום לרווחה ולאכול כמעט הכל ללא חשש.  כאשר הקהל במסעדה גדול, כלומר המסעדה פופולרית בקרב האוכלוסיה המקומית ותחלופת האוכל אם כך, גדולה. סביר להניח שהיא אכן מסעדה טובה. ואם בכל זאת לא השתכנעתם, חפשו מדבקה כזו: היא מראה את התאריך

הזמן טס. ואיזה כיף לשמור על חברים באותה הפוזה, גם אחרי 30 שנים… ומה שמתבקש זה לקבוע צילום נוסף בשנת 2045 ולקוות שנמשיך להיות גמישים לישיבה מזרחית…חחחחחח

  ומה לחש להם הנחש? ב1998, חזרנו לתאילנד, זוג צעיר עם ילדים קטנים. אחד ישן כל הדרך על רצפת המטוס מתחתינו ואחד עלינו.מאז, הקפדנו לחזור  לתאילנד כמעט כל שנה.בטיול שנתי של גן "דקל" בשנת 2000 , ביקרו הילדים ב"חי רמון" והחזיקו נחש. הילדים נשאלו: "האם מישהו החזיק נחש ?". והחמוד שלי ענה: "בטח, אני, בתאילנד".

לאט לאט העץ מכסה את פרצוף הבודהה, ממש כמו החיים האמיתים. איוטאיה: בדרך כלל עורכים טיול יום מבנגקוק. אנחנו סבורים, שזהו יעד מעניין לפחות לכמה ימים.לקריאה נוספת בבלוג שלי על איוטאיה – לחצו כאן